top of page
קוסם עם קדרה רותחת

הקסם שבתנור

מבוא
מאז כניסתם של פוצרי הניקל־טיטניום (NiTi) לאנדודונטיה, התפתח התחום בקצב מרשים. מערכות פוצרים חדשות מציעות שילובים שונים של גמישות, עמידות לעייפות מחזורית, עמידות לעומסי פיתול ומאפיינים מכניים נוספים. בחומרי השיווק ובספרות המקצועית מופיעים מונחים כגון M-Wire, Gold Wire, Blue Wire ו־Controlled Memory (CM), אולם לא תמיד ברור מה עומד מאחוריהם ומהי משמעותם הקלינית.
המשותף לכל הגישות הללו הוא שהן אינן מבוססות על שינוי מהותי בהרכב הכימי של סגסוגת ה־NiTi, אלא על שינוי באופן שבו הסגסוגת מעובדת במהלך הייצור. באמצעות שילוב מבוקר של עיבוד מכני ושל תהליכי חימום וקירור ניתן להשפיע על המבנה המטלורגי של הסגסוגת, ועל האופן שבו היא מתנהגת במהלך העבודה הקלינית.
הבנת עקרונות אלה חשובה לכל רופא שיניים המשתמש בפוצרים ממונעים. היא מאפשרת להבין טוב יותר את ההבדלים בין מערכות שונות, לקרוא באופן ביקורתי יותר את הספרות המקצועית ואת חומרי היצרנים, ולהעריך כל מערכת על בסיס מכלול מאפייניה ולא על בסיס שם מסחרי בלבד.
מאמר זה עוסק בהשפעת הטיפול התרמו־מכני (Thermomechanical Processing) על סגסוגת ה־NiTi, ועונה על השאלות הבאות:


מדוע פותחו טיפולים אלה, כיצד הם משפיעים על התנהגות הסגסוגת, ומהי משמעותם בפיתוח מערכות פוצרים מודרניות ?  האם זה הקריטריון היחיד לשקול בעת בחירת מערכת פוצרים ממונעים?

כיצד טיפול תרמו־מכני משנה את התנהגותם של פוצרי NiTi?

לפני הקריאה: להבנה יותר מעמיקה של המבנה המטלורגי של סגסוגת ה־NiTi, הפאזות אוסטניט, מרטנזיט ו־R-Phase וטמפרטורות המעבר ביניהן, והמשמעות הקלינית הנובעת ממנו, מומלץ לקרוא תחילה את המאמר הראשון בסדרה:

53906.png

כיצד הגיעו פוצרי NiTi אל "התנור?"

הופעתם של פוצרי NiTi היה אחד השינויים המשמעותיים ביותר באנדודונטיה המודרנית. הגמישות הגבוהה של הסגסוגת אפשרה לבצע הכנת תעלות שורש באופן שמרני יותר, תוך שמירה טובה יותר על האנטומיה המקורית של התעלה בהשוואה לפוצרי פלדת אל־חלד.

עם השנים הצטבר ניסיון קליני רב, ובמקביל פורסמו מחקרים רבים שבחנו את התנהגותם של פוצרי NiTi  בתנאי עבודה שונים. מחקרים אלה הדגישו כי לצד יתרונותיה הרבים של הסגסוגת, קיימות גם מגבלות. בין היתר נבחנו מנגנוני כשל הקשורים לעייפות מחזורית, לעומסי פיתול ולהשפעת טמפרטורת העבודה על התנהגות הפוצר.

ממצאים אלה הובילו לשאלה מרכזית: האם ניתן לשפר את תכונותיה של סגסוגת ה־NiTi  מבלי להחליף את חומר הגלם?

התשובה נמצאה בתחום המטלורגי – מדע המתכות:

במקום לשנות את ההרכב הכימי של הסגסוגת, החלו היצרנים לפתח תהליכי טיפול תרמו־מכני, שנועדו להשפיע על המבנה המטלורגי שלה ועל האופן שבו היא מגיבה לעומסים מכניים ולטמפרטורה.

במהלך שני העשורים האחרונים הפך תחום זה לאחד ממוקדי המחקר והפיתוח החשובים ביותר באנדודונטיה, והוא ממשיך להתפתח גם כיום.

חימום פוצרים בקדרה

המשמעות
הקלינית

כאשר יצרן מציין שפוצר עבר טיפול תרמו־מכני, אין משמעות הדבר שמדובר בסוג חדש של מתכת. ברוב המקרים מדובר באותה סגסוגת  NiTi, שעברה תהליך ייצור שנועד להשפיע על התנהגותה המכנית.

כיצד משפיע הטיפול התרמו־מכני על סגסוגת NiTi?

פוצר מגולגל וקשור

DCTaperH by SS White

כפי שהוסבר במאמר הראשון בסדרה, ההתנהגות של סגסוגת NiTi מושפעת מהמעבר בין הפאזות השונות – אוסטניט, מרטנזיט ו־ R-Phase .

הטיפול התרמו־מכני אינו משנה את סוגי הפאזות ואינו משנה באופן מהותי את ההרכב הכימי של הסגסוגת. השפעתו היא על המבנה המטלורגי של הסגסוגת ועל התנאים שבהם מתרחשים המעברים בין הפאזות.

באמצעות שילוב מבוקר של עיבוד מכני, חימום וקירור, ניתן להשפיע על טמפרטורות המעבר של הסגסוגת ועל היחס בין הפאזות בטמפרטורת העבודה. כתוצאה מכך עשויים להשתנות גם מאפיינים מכניים בסגסוגת כגון גמישות, עמידות לעייפות מחזורית והתנהגות תחת עומסי פיתול.

מחקרים שונים השוו בין מערכות המבוססות על סגסוגות Controlled Memory לבין מערכות המבוססות על גישות מטלורגיות אחרות. בחלקם נמצאו הבדלים במדדים כגון גמישות, עמידות לעייפות מחזורית או התנהגות תחת עומסי פיתול. עם זאת, חשוב לזכור כי מחקרים אלה אינם בוחנים את הסגסוגת בלבד, אלא מערכות פוצרים שלמות.

חשוב להדגיש כי מטרתו של הטיפול התרמו־מכני אינה למקסם תכונה אחת בלבד. בפיתוח מערכת פוצרים יש צורך למצוא איזון בין מספר תכונות מכניות, בהתאם לייעודה של המערכת. לעיתים שיפור של תכונה אחת עשוי להשפיע גם על תכונות אחרות, ולכן תהליך הפיתוח הוא למעשה תהליך של אופטימיזציה.

במילים אחרות, הטיפול התרמו־מכני אינו משנה את זהותה של הסגסוגת, אלא את האופן שבו היא מתנהגת.

המשמעות
הקלינית

שני פוצרים המיוצרים מסגסוגת NiTi עשויים להפגין התנהגות שונה במהלך העבודה הקלינית, גם אם הרכב הסגסוגת שלהם דומה. אחד הגורמים העשויים להסביר הבדלים אלה הוא הטיפול התרמו־מכני שעברה הסגסוגת במהלך תהליך הייצור.

כיצד התפתחו הטיפולים התרמו־מכניים של סגסוגת NiTi?

התפתחות הטיפולים התרמו־מכניים לא התרחשה במהלך אחד, אלא לאורך יותר משני עשורים של מחקר ופיתוח.

הידע שהצטבר לגבי התנהגותה של סגסוגת NiTi הוביל יצרנים וחוקרים לפתח תהליכי ייצור חדשים, במטרה להשיג שילובים שונים של תכונות מכניות. כל דור חדש של טיפולים תרמו־מכניים ניסה לתת מענה לאתגרים שעלו מהמחקר ומהניסיון הקליני, תוך שמירה על יתרונותיה הבסיסיים של הסגסוגת.

כך התפתחו בהדרגה מספר גישות מטלורגיות, שכל אחת מהן מייצגת יישום שונה של אותם עקרונות מדעיים.

ציר זמן התפתחות פוצרים דנטליים
דוגמאות
מטרת הפיתוח
גישה מטלורגית
מערכת הדור הראשון
ניצול תכונותיה הבסיסיות של הסגסוגת
NiTi קונבנציונלי
Vortex®, Profile Vortex®
שיפור התכונות המכניות באמצעות טיפול תרמו־מכני
M-Wire
Vortex Blue®, ועוד
גישות נוספות לטיפול תרמו־מכני
Blue Wire
ProTaper Gold® ועוד
המשך פיתוח הטיפול התרמו־מכני להשגת שילובי תכונות שונים
Gold Wire
ועוד EXACTTAPER®H, DCTAPER®H
שליטה בהתנהגות הסגסוגת בטמפרטורת העבודה
Controlled Memory (CM)

חשוב להדגיש כי שמות אלה אינם מייצגים תקן מטלורגי אחיד. מדובר בשמות מסחריים או בכינויים של טכנולוגיות שפותחו על ידי יצרנים שונים, כאשר לכל אחד מהם פרוטוקול ייצור ייחודי.

לפיכך, אין לראות ברשימה זו "סולם איכות" של סגסוגות, אלא ביטוי לאבולוציה המתמשכת של הידע בתחום הטיפול התרמו־מכני ולדרכים שונות ליישומו בפיתוח מערכות פוצרים.

המשמעות
הקלינית

היכרות עם שמות כמו M-Wire, Gold Wire, Blue Wire ו־Controlled Memory מסייעת להבין את התפתחות התחום, אך אינה מספיקה כדי להעריך את ביצועיה של מערכת פוצרים מסוימת. לשם כך יש לבחון את מכלול מאפייני המערכת ואת הנתונים המחקריים והקליניים העומדים בבסיסה.

להבנה יותר מעמיקה של המבנה המטלורגי של סגסוגת ה־NiTi, הפאזות אוסטניט, מרטנזיט ו־R-Phase וטמפרטורות המעבר ביניהן, והמשמעות הקלינית הנובעת ממנו, מומלץ לקרוא תחילה את המאמר הראשון בסדרה:

53906.png

מעניין?

רופא שינים מתלבט

האם כל טיפול תרמו־מכני מוביל לאותה תוצאה?

התשובה הקצרה היא לא.

העקרונות המדעיים העומדים בבסיס הטיפול התרמו־מכני מוכרים היטב ומתוארים בספרות המקצועית, אך אופן יישומם משתנה בין היצרנים. כל חברה מפתחת את תהליך הייצור שלה בהתאם למטרות שהוגדרו למערכת הפוצרים שהיא מבקשת לייצר.

תהליך זה עשוי לכלול שילובים שונים של עיבוד מכני, מחזורי חימום וקירור, טיפולי פני שטח ובקרת איכות - מרבית פרטי התהליך אינם מפורסמים ומהווים חלק מהידע הקנייני של היצרן.

משמעות הדבר היא שגם כאשר שתי מערכות פוצרים מיוצרות מסגסוגת  NiTi ואף כאשר שתיהן מתוארות כבעלות טיפול תרמו־מכני, אין לצפות שהתנהגותן תהיה זהה.

עם זאת, חשוב להיזהר גם מהמסקנה ההפוכה. אין משמעות הדבר שכל ההבדלים בין מערכות נובעים בהכרח מהטיפול התרמו־מכני.

כדי להבין את התנהגותה של מערכת פוצרים יש להביא בחשבון מרכיבים נוספים שנקבעים כבר בשלבי התכנון והייצור, ובהם:

✔ סוג הסגסוגת ותהליך הטיפול התרמו־מכני
✔ הגיאומטריה של הפוצר
✔ החתך הרוחבי
✔ השיפוע (הטייפר)
✔ מבנה הליבה

✔ זווית הסליל והפסיעה ( PITCH )
✔ תהליך העיבוד והליטוש של פני השטח
✔ פרוטוקול העבודה של המערכת
✔ תנאי השימוש הקליניים

כל אחד מגורמים אלה עשוי להשפיע על התנהגות הפוצר, ולעיתים אף על האופן שבו יבואו לידי ביטוי יתרונותיו של הטיפול התרמו־מכני.

מסיבה זו, הספרות המקצועית משווה בדרך כלל מערכות פוצרים שלמות ולא את השפעתו של משתנה יחיד. כאשר נמצא הבדל בין שתי מערכות, לא ניתן לייחס אותו באופן אוטומטי לטיפול התרמו־מכני בלבד, אלא יש לבחון את מכלול מאפייני המערכת ואת תנאי המחקר.

המשמעות
הקלינית

שם מסחרי כגון M-Wire, Gold Wire, Blue Wire  או Controlled Memory (CM-WIRE)  מספק מידע על הגישה המטלורגית שבה נעשה שימוש, אך אינו מאפשר לבדו לחזות כיצד תתנהג מערכת הפוצרים במהלך העבודה הקלינית. הערכתה של מערכת מחייבת הסתכלות רחבה יותר, הכוללת גם את התכנון ההנדסי, פרוטוקול העבודה והעדויות המדעיות הבלתי תלויות התומכות בה.

young-female-dentist-treating-patients-teeth-with-dental-microscope-dentistry-concept.jpg

לסיכום: מהי המשמעות של הטיפול התרמו־מכני עבור רופא השיניים?

הטיפול התרמו־מכני שינה את דרכי התכנון והפיתוח של פוצרי NiTi. במקום להסתפק בתכונותיה הטבעיות של הסגסוגת, ניתן כיום להשפיע על התנהגותה באמצעות שליטה במבנה המטלורגי שלה, כאשר כל יצרן קובע את הפרמטרים: הן של גבולות ההתנהגות של הפוצר בטמפרטורות עבודה שונות ( באמצעות התהליך התרמו-מכני), והן של המרכיבים הנוספים החשובים בתכנון וייצור של כל פוצר.

כתוצאה מכך קיים בשוק מגוון רחב של מערכות פוצרים, שכל אחת מהן מבוססת על שילוב שונה של פתרונות מטלורגיים והנדסיים. עם זאת, היא גם הפכה את ההשוואה בין מערכות למורכבת יותר.

לפיכך, הבנת עקרונות הטיפול התרמו־מכני אינה נועדה להוביל להעדפת גישה מטלורגית אחת על פני אחרת, אלא לאפשר לרופא לקרוא את הספרות המקצועית באופן ביקורתי יותר ולהבין את ההבדלים בין מערכות שונות, על מנת לבחור לעצמו עם איזו מערכת פוצרים הוא יטפל, בהבנה כי מאחורי כל מערכת פוצרים עומד תהליך פיתוח מורכב, שבו התהליך התרמו מכני הוא מרכיב משפיע מרכזי על התנהגות הפוצר הממונע– אך אינו המרכיב היחיד החשוב.

הערת המחבר

מאמר זה נכתב לצורכי העשרה מקצועית ומבוסס על סקירת ספרות מדעית עדכנית בתחום האנדודונטיה, מטלורגיית סגסוגות ניקל־טיטניום (NiTi) והתנהגותם המכנית של פוצרים ממונעים*. מטרתו להציג עקרונות מקצועיים וקליניים באופן נגיש, ואינו מהווה תחליף לשיקול דעת קליני, להנחיות היצרן או להכשרה מקצועית. במקרים של ספק, יש לפעול בהתאם לפרוטוקולים הקליניים המקובלים ולהוראות השימוש של מערכת הפוצרים שבה נעשה שימוש

*רשימת המקורות המדעיים עליהם מבוסס מאמר זה מופיעה במרכז הביבליוגרפיה של דף המידע המקצועי של SSWHITE

bottom of page